דמנציה 03.09.2017

חשיפה ארוכת טווח לליתיום במי שתייה קשורה להיארעות נמוכה של דמנציה

מחקר אוכלוסיה מסוג מקרה-ביקורת שנערך בדנמרק מצא: חשיפה לרמות תת טיפוליות של ליתיום במי שתייה קשורה להיארעות נמוכה יותר של דמנציה

מחקרים שנערכו בעבר בבעלי חיים ובבני אדם מצביעים על כך שמינונים טיפוליים של ליתיום עשויים לשפר יכולות זיכרון ולמידה ומשפיעים על הסיכון לפתח דמנציה, וגם מינונים תת טיפוליים עשויים להשפיע על היכולות הקוגניטיביות של בני אדם. במחקר המתואר להלן ביקשו החוקרים לבדוק האם יש קשר בין השינוי בהיארעות של דמנציה באוכלוסייה הכללית לבין חשיפה ארוכת טווח לרמות נמוכות של ליתיום במי שתייה.

המחקר שנערך בדנמרק הוא מחקר מקרה-ביקורת מבוסס אוכלוסייה. במחקר זה החוקרים בחנו לאורך זמן נתונים גיאוגרפיים לפי מקום מגורים ומדידות שנערכו במי שתייה לצד נתונים מכל המטופלים בגילאי 50 עד 90 עם אבחנה של דמנציה, מחלת אלצהיימר או דמנציה וסקולרית מ-1 בינואר 1970 ועד 31 בדצמבר 2013. החוקרים התאימו לכל אחד מהמטופלים הנ"ל 10 נבדקי ביקורת באותו גיל ומין מתוך כלל האוכלוסיה הדנית. עבור כל המשתתפים במחקר בוצעה הערכה של החשיפה הממוצעת לליתיום במי השתייה החל משנת 1986.

במחקר נכללו 73,731 מטופלים עם אבחנה של דמנציה ו-733,653 מטופלי ביקורת [גיל חציוני: 80.3, טווח בין-רבעוני: 74.9-84.6, מספר הנשים: 44,760 (60.7%), מספר הגברים: 28,971 (39.3%)]. נמצא כי החשיפה לליתיום היתה שונה באופן מובהק סטטיסטית בין מטופלים עם אבחנה של דמנציה (חציון: 11.5 מק"ג/ליטר, טווח בין-רבעוני: 6.5-14.9 מק"ג/ליטר) לבין קבוצת הביקורת (חציון: 12.2 מק"ג/ליטר, טווח בין-רבעוני: 7.3-16.0 מק"ג/ליטר; P<0.001), כאשר נמצא שהקשר איננו לינארי.

בהשוואה לנבדקים שנחשפו ל-2.0-5.0 מק"ג/ליטר, יחס שיעור ההיארעות של דמנציה היה נמוך יותר אצל הנבדקים שנחשפו לרמה גבוהה מ-15.0 מק"ג/ליטר (IRR: 0.83, רווח בר-סמך 95%: 0.81-0.85, P<0.001) ולרמה של 10.1-15.0 מק"ג/ליטר (IRR: 0.98, רווח בר-סמך 95%: 0.96-1.01, P=0.17), והיה גבוה יותר אצל אנשים שנחשפו לרמת ליתיום של 5.1-10.0 מק"ג/ליטר (IRR: 1.22, רווח בר-סמך 95%: 1.19-1.25, P<0.001). מגמה דומה נמצאה במטופלים עם אבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולרית.

לסיכום, בעת חשיפה ארוכת טווח לליתיום במי שתייה, נמצא קשר לא לינארי בין רמות גבוהות יותר של ליתיום לבין היארעות נמוכה יותר של דמנציה. עם זאת החוקרים מציינים כי לא ניתן לשלול השפעה של ערפלנים הקשורים למקום המגורים של המטופל.

מקור:

Kessing LV, Gerds TA, Knudsen NN, Jørgensen LF, Kristiansen SM, Voutchkova D, Ernstsen V, Schullehner J, Hansen B, Andersen PK, Ersbøll AK. Association of Lithium in Drinking Water With the Incidence of Dementia. JAMA Psychiatry. Published online August 23, 2017. doi:10.1001/jamapsychiatry.2017.2362

http://jamanetwork.com/journals/jamapsychiatry/fullarticle/2649277

נושאים קשורים:  דמנציה,  ליתיום,  אלצהיימר,  מי שתייה,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו