סרטן שד חיובי ל-2 HER 22.03.2018

סרטן שד חיובי ל-2 HER: השוואת טיפול נאואדג'ובנטי לטיפול בתרופות ממוקדות

מחקר שלב III העריך משטר נאואדג'ובנטי לטיפול בסרטן שד חיובי ל-2 HER במטרה להחליף את הכימותרפיה המערכתית המסורתית בטיפול ממוקד

כימותרפיה לסרטן השד (אילוסטרציה)

מחקר שלב III בהשתתפות כ- 450 נשים עם סרטן שד חיובי ל-2 HER מצא כי כימותרפיה יחד עם טרסטוזומאב (הרצפטין) ופרטוזומאב (פרג'טה) הביאה לשיעורי תגובה פתולוגית מלאה גבוהים יותר מאשר טיפול משולב של טרסטוזומאב אמטנסין (קדסיילה) ופרטוזומאב, אך במחיר שיעורים גבוהים הרבה יותר של תופעות לוואי חמורות ובדרגות 3-4.

טיפולים ממוקדים ב-2 HER מביאים לתוצאים משופרים בקרב מטופלות עם סרטן שד חיובי ל-2 HER במסגרת נאואדג'ובנטית, אדג'ובנטית וגרורתית; עם זאת, חלק מהמטופלות נותרות בסיכון להישנות או מוות במשך שנים רבות לאחר טיפול במחלה בשלב מוקדם. מסיבה זו יש צורך באסטרטגיות חדשות. נערך מחקר שלב III על מנת להעריך משטר נאואדג'ובנטי לטיפול בסרטן שד חיובי ל- 2 HER כדי להחליף את הכימותרפיה המערכתית המסורתית בטיפול ממוקד.

מחקר KRISTINE היה מחקר שלב II עם תווית פתוחה והקצאה אקראית, אשר בוצע ב- 68 מרכזי מחקר יישומי (Translational Research) באונקולוגיה (בתי חולים ומרכזים המתמחים באונקולוגיה באסיה, אירופה, ארצות הברית וקנדה).

משתתפות מתאימות היו בגיל 18 ומעלה עם סרטן שד נתיח וחיובי ל-2 HER בשלבים II-III (גידול גדול מ- 2 ס"מ) שאושר מרכזית, סטטוס תפקודי 0-1 לפי קבוצת הקואופרטיב האונקולוגי המזרחי (Eastern Cooperative Oncology Group- ECOG) ומקטע פליטה של חדר שמאל שהיה 55% לפחות בקו הבסיס (בבדיקת אקו-לב או סריקת MUGA).

המטופלות הוקצו אקראית (1:1) לקבלת טרסטוזומאב אמטנסין (Trastuzumab emtansine - Kadcyla) עם פרטוזומאב (Pertuzumab - Perjeta) או לקבלת דוסטקסל (Docetaxel - Taxotere), קרבופלטין (Carboplatin) וטרסטוזומאב (Trastuzumab - Herceptin) יחד עם פרטוזומאב. ההקצאה בוצעה דרך מערכת תגובה אינטראקטיבית תחת סכמת הקצאת בלוקים (ארבע משתתפות בבלוק) ורובדה לפי סטטוס קולטן להורמון, שלב המחלה בעת האבחנה ומיקום גאוגרפי.

המטופלות קיבלה שישה מחזורים (אחת לשלושה שבועות) של טיפול נאואדג'ובנטי עם טרסטוזומאב אמטנסין (3.6 מ"ג/ק"ג) ופרטוזומאב (מינון העמסה: 840 מ"ג; מינון אחזקה: 420 מ"ג) או דוסטקסל (75 מ"ג/מ"ר), קרבופלטין (שטח מתחת לעקומת ריכוז-זמן: 6 מ"ג/מ"ל) וטרסטוזומאב (מינון העמסה: 8 מ"ג/ק"ג; מינון אחזקה: 6 מ"ג/ק"ג) יחד עם פרטוזומאב (מינון העמסה: 840 מ"ג; מינון אחזקה: 420 מ"ג).

כל הטיפולים ניתנו בעירוי ורידי. התוצא העיקרי היה השוואה של מספר המטופלות שהשיגו תגובה פתולוגית מלאה (ypT0/is, ypN0) בין שתי הקבוצות באוכלוסייה עם כוונה לטפל (intention to treat; הערכה דו-צדדית), על בסיס הערכה מקומית של דגימות גידול סרטן השד שנאספו בניתוח שבוצע 14 ימים עד שישה שבועות לאחר השלמת הטיפול הנאואדג'ובנטי. הבטיחות הוערכה בקרב מטופלות שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופות המחקר.

בין יוני 2014 ליוני 2015 הוקצו אקראית 444 מטופלות לטיפול נאואדג'ובנטי עם טרסטוזומאב אמטנסין ופרטוזומאב (n=223) או דוסטקסל, קרבופלטין, טרסטוזומאב ופרטוזומאב (n=221). תגובה פתולוגית מלאה הושגה על ידי 99 מבין 223 (44.4%) המטופלות בקבוצת הטרסטוזומאב אמטנסין ופרטוזומאב ו- 123 מבין 221 המטופלות (55.7%) בקבוצת הדוסטקסל, קרבופלטין, טרסטוזומאב ופרטוזומאב (הבדל מוחלט: 11.3- נקודות אחוזים, 95% רווח בר סמך: 20.5- עד 2.0-, p=0.016).

במהלך הטיפול הנאואדג'ובנטי, פחות מטופלות שקיבלו טרסטוזומאב אמטנסין ופרטוזומאב חוו תופעות לוואי בדרגות 3-4 בהשוואה למטופלות שקיבלו דוסטקסל, קרבופלטין, טרסטוזומאב ופרטוזומאב (29/223 [13%] בהשוואה ל- 141/219 [64%]) או תופעות לוואי חמורות (11/223 [5%] בהשוואה ל- 63/219 [29%]).

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בדרגות 3-4 בקבוצת הטרסטוזומאב אמטנסין ופרטוזומאב היו ירידה בספירת הטסיות (3/223 [1%] בהשוואה ל- 11/219 [5%] בקבוצת הדוסטקסל, קרבופלטין, טרסטוזומאב ופרטוזומאב), עייפות (3/223 [1%] בהשוואה ל- 7/219 [3%]), עלייה ברמות אלאנין אמינוטרנספראז (3/223 [1%] בהשוואה ל- 4/219 [2%]) והיפוקלמיה (3/223 [1%] בהשוואה ל- 5/219 [2%]).

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בדרגות 3-4 בקבוצת הדוסטקסל, קרבופלטין, טרסטוזומאב ופרטוזומאב היו נויטרופניה (55/219 [25%] בהשוואה ל- 1/223 [<1%] בקבוצת הטרסטוזומאב אמטנסין ופרטוזומאב), שלשולים (33/219 [15%] בהשוואה ל- 2/223 [<1%]) ונויטרופניה עם חום (33/219 [15%] בהשוואה ל- 0/223). לא דווח על מקרי מוות במהלך הטיפול הנאואדג'ובנטי.

כימותרפיה נאואדג'ובנטית מערכתית מסורתית יחד עם חסימה ממוקדת כפולה של 2 HER (דוסטקסל [טקסוטר], קרבופלטין, טרסטוזומאב [הרצפטין] ופרטוזומאב [פרג'טה]) הביאו לשיעור גבוה יותר של מטופלות שהשיגו תגובה פתולוגית מלאה, בהשוואה לכימותרפיה ממוקדמת ב-2 HER יחד עם חסימה ממוקדמת של 2 HER (טרסטוזומאב אמטנסין [קדסיילה] ופרטוזומאב). עם זאת, אירעו יותר תופעות לוואי בדרגות 3-4 ותופעות לוואי חמורות בקבוצת הכימותרפיה עם טרסטוזומאב ופרטוזומאב. יש צורך במאמצים נוספים כדי לשפר את יעילות הכימותרפיה ללא החמרת הרעילות.

מקור:

Lancet Oncol. 2018 Jan;19(1):115-126. doi: 10.1016/S1470-2045(17)30716-7. Epub 2017 Nov 23. Neoadjuvant trastuzumab, pertuzumab, and chemotherapy versus trastuzumab emtansine plus pertuzumab in patients with HER2-positive breast cancer (KRISTINE): a randomised, open-label, multicentre, phase 3 trial.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן שד חיובי ל-2 HER,  מחקר KRISTINE,  טיפול נאואדג'ובנטי,  פרג'טה,  טרסטוזומאב,  הרצפטין
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו