חולי סרטן מאושפזים חווים נטל תסמינים גבוה, אשר נקשר לתוצאי בריאות גרועים ושימוש מוגבר בשירותי בריאות. בוצע מחקר הרצה עם הקצאה אקראית כדי להעריך את היישומיות והיעילות הראשונית של התערבות לניטור תסמינים במטרה לשפר את ניהול התסמינים בקרב מאושפזים עם סרטן מתקדם.
עוד בעניין דומה
החוקרים הקצו אקראית מטופלים עם סרטן מתקדם ואשפוזים בלתי מתוכננים בשירות אונקולוגי להתערבות של ניטור תסמינים או טיפול שגרתי. מטופלים בשתי זרועות המחקר דיווחו כל יום על התסמינים (מערכת הערכת התסמינים של אדמונטון ושאלון 4 על בריאות המטופל [Patient Health Questionnaire-4]) באמצעות טאבלטים. עבור מטופלים שהוקצו לקבוצת ההתערבות, דיווחי התסמינים הוצגו בצורה גרפית, עם התראות לתסמינים בחומרה בינונית/גבוהה במהלך ביקורי הצוות היומיים. החוקרים הגדירו את ההתערבות כבת יישום אם המטופלים השלימו מעל 75% מהערכות התסמינים היומיות שלהם. בנוסף, צפו החוקרים בסבבי הביקור היומיים כדי לקבוע באיזו תדירות הרופאים דנו ופיתחו תוכנית ביחס לתסמיני המטופלים. מודלים של רגרסיה שימשו להערכת ההשפעות של ההתערבויות לאורך האשפוז של המטופלים ואת הסיכון לאשפוז חוזר.
בין אוקטובר 2016 ליוני 2017, 150 מטופלים הוקצו אקראית (שיעור גיוס: 81.1%; חציון גיל: 64.0 [טווח: 22.7-92.8]; 40.7% נשים). סוגי הסרטן השכיחים ביותר היו גידולים במערכת העיכול (36.7%) וסרטן ריאות (22.0%). המטופלים השלימו 89.4% מהערכות התסמינים היומיות שלהם. רופאים דנו ב-60.4% מדיווחי התסמינים ופיתחו תוכנית במהלך סבבי הביקור עם התייחסות לתסמיני המטופלים ב-20.8% מהזמן. בהשוואה לטיפול שגרתי, מטופלים שהוקצו להתערבות היו עם שיעור גדול יותר של ימים בהם סבלו פחות ממצוקה פסיכולוגית (B=0.12, p=0.008).
מטופלים בקבוצת ההתערבות חוו שיפורים בממוצע ציוני התסמינים עבור ישנוניות (B=0.54-, p=0.033) וקשיי נשימה (B=0.43-, p=0.009). מטופלים בקבוצת ההתערבות היו בסיכון נמוך יותר לאשפוזים חוזרים (יחס סיכון [hazard ratio – HR]:י0.68, p=0.221), למרות שהבדל זה היה ללא מובהקות.
התערבות זו של ניטור תסמינים הינה ישימה ומראה יעילות ראשונית מעודדת לשיפור תסמיני המטופלים והפחתת הסיכון לאשפוזים חוזרים.
מקור:
Randomized trial of a symptom monitoring intervention for hospitalized patients with cancer
ASCO. Presented Sunday, June 3, 2018