התערבות מוקדמת אצל אנשים עם מצב נפשי בסיכון לפסיכוזה יכולה להפחית את שיעור המעבר לפסיכוזה. רופאי משפחה הם בעלי תפקיד חשוב בזיהוי של קבוצת מטופלים זו, אך יחד עם זאת מספר מחקרים קטן בלבד בדק את מודעות רופאי המשפחה למטופלים אשר נמצאים בסיכון לפסיכוזה.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את נקודת המבט והניסיון של רופאי משפחה בזיהוי מטופלים עם מצב נפשי בסיכון לפסיכוזה ואת החסמים והקווים המנחים לזיהוי.
החוקרים התבססו על ראיונות מעמיקים, מובנים-למחצה, עם רופאי משפחה במרפאות הממוקמות בדרום מערב אנגליה. הראיונות בוצעו בשנת 2019. החוקרים נעזרו במדריך נושא בכדי לשמר את עקביות הראיונות. המדריך עבר תיקון ונוספה לו ההגדרה של מטופלים עם מצב נפשי בסיכון לפסיכוזה, לאור העובדה שלאחר מספר ראיונות התגלה כי חלק מרופאי המשפחה לא מכירים את המבנה הנפשי הזה. הראיונות הוקלטו ונותחו לפי נושאים.
החוקרים ראיינו 20 רופאי משפחה בסך הכל. כמה מרופאי המשפחה לא הכירו את הרעיון של מטופל בסיכון לפסיכוזה והכירו בכך שאולי אין ברשותם את הכלים המתאימים לזיהוי קבוצת מטופלים שכזו.
חסמים אחרים היו קשורים למטופלים אשר לא הציגו, או לא הסגירו תסמינים פסיכוטיים, וכן מגבלות שנבעו ממשאבים מוגבלים ממערכת הבריאות האנגלית, כמו: חוסר המשכיות בטיפול ודרישות סף גבוהות כדי לקבל גישה לשירותים מיוחדים.
החוקרים הסיקו כי קשה לזהות מטופלים עם מצב נפשי בסיכון לפסיכוזה במעמד רופא המשפחה. תנאי ההתמחות של רופאי המשפחה, התפתחות של מדיניות אשר תומכת בהמשכיות טיפול וכן גישה משופרת לשירותים מיוחדים עשויים לעזור לשפר את הזיהוי של מטופלים בסיכון לפסיכוזה.
מקור:
DOI: https://doi.org/10.3399/bjgp20X713969