איתות בטא אדרנרגי מוגבר הוכח כמקדם מיקרו-סביבה אימונו-סופרסיבית. לפי מחקרים פרה-קליניים נראה כי פגיעה במסלול איתות זה, בייחוד ב-beta2-AR – יוצרת מיקרו סביבה אימונוסופרסיבית מועדפת שמגבירה את הפעילות האינהיביטורית של anti-PD-1. החוקרים שיערו שחסימה של מסלולים אימונוסופרסיביים הקשורים בעקה ישפרו את תגובת הגידול לנקודות הבקרה האינהיביטוריות במטופלים. בפאזה 1 של מחקר קליני זה, החוקרים הציגו את התוצאות של הגדלת המינון של חסם בטא לא סלקטיבי (פרופרנולול) בשילוב עם פמוברוליזומאב במטופלים עם מלנומה גרורתית.
עוד בעניין דומה
המטופלים קיבלו מנה של 3+3 של פרופרנולול עם פמוברוליזומאב בעלייה הדרגתית (עלייה של 200 מ"ג כל שלושה שבועות). המטרה הראשונה במחקר הייתה לקבוע את המנה המומלצת לפאזה השנייה של המחקר (RP2D). מטרות נוספות היו אמידתS בטיחות, פעילות אנטי סרטנית ואנליזת ביומרקרים. מגיבים לטיפול הוגדרו בתור מטופלים עם תגובה מלאה או חלקית פר שינוי חיסוני (RECIST) בנקודת הזמן של 6 חודשים.
9 מטופלים עם מלנומה קיבלו רמות עולות של פרופרנולול (10,20,30 מ"ג פעמיים ביום). לא נצפו הגבלו מינון רעילות. תופעות הלוואי הנפוצות הקשורות בטיפול היו פריחה, עייפות וויטיליגו (אשר נצפו ב-44% מהמטופלים). מטופל אחד פיתח תופעות לוואי בדרגה שנייה. שיעור התגובה האוקייבטיבי היה 78%. לא נצפה שינוי בביומרקרים. כמו כן נצפתה במגיבים עלייה ב INF-gamma וירידה ב-IL6.
מסקנת החוקרים הייתה ששילוב של פרופרנולול ופמוברוליזומאב בטיפול במלנומה גרורתית נאיבית הוא בטוח ובעל תוצאות טובות. פרופרנולול במינון של 30 מ"ג פעמיים ביום נבחר כמינון המתאים לפאזה השנייה של הניסוי (בנוסף לפמוברוליזומאב). זאת בהתחב בבטיחות, סבילות ופעילות אנטי גידולית.
מקור: