ידוע הקשר בין דיכאון אימהי לבין תוצאים שליליים ביילוד. עם זאת, הספרות על כך הגיעה בעיקר מדיווח של הורים. מקור זה איננו אמין, במיוחד כאשר מדובר בהורה הסובל מדיכאון.
עוד בעניין דומה
החוקרים רצו לבחון את הקשר בין דיכאון אימהי לבין תלונות בריאותיות והערכה עצמית נמוכה של מצב הבריאות (Self-assessed health - SAH) של היילוד.
45,727 ילדים השתתפו במחקר זה, והמידע אודותם נאסף ממאגר עוקבה לאומית של לידות בדנמרק בין השנים 1996-2002. בתום מעקב של 11 שנים זומנו אמהות וילדים למלא שאלון. קטגוריות הדיכאון האימהי סווגו לחמש קבוצות: ללא דיכאון, טיפול בפעם הראשונה, טיפול ממושך, לאחר טיפול ודיכאון חוזר.
במחקר בוצעה רגרסיה בינומלית על מנת להעריך את יחס פורפורציות השכיחויות המתוקנן (adjusted prevalence proportion ratio - aPPR) של תלונות בריאותיות תדירות ו-SAH נמוך בילדים עם אמהות מדוכאות לעומת ילדים עם אמהות ללא דיכאון.
תוצאות המחקר הדגימו כי שכיחות יומית של תלונה בריאותית כלשהי עמדה על 11.4%. שכיחות של תלונה סומטית היתה 4.1%, של תלונה של בריאות הנפש היתה 8.9%, תלונה משולבת סומטית ונפשית היתה 1.5% ו-SAH נמוך היה 5.3%.
בקרב ילדים לאמהות עם דיכאון בכל דרגה שהיא היתה נטייה לדווח על תלונה בריאותית יומית; בקבוצת האמהות בטיפול ראשון ה-aPPR היה 1.3 (רווח בר-סמך של 95%, 0.96-1.85), בקבוצת האמהות בטיפול הממושך aPPR היה 1.59 (רווח בר-סמך של 95%, 1.37-1.85), בקבוצת אמהות לאחר טיפול aPPR היה 1.3, ובקבוצת האמהות עם דיכאון חוזר ה-aPPR היה 1.56 (רווח בר-סמך של 95%, 1.35-1.79).
כמו כן, לילדים לאמהות עם דיכאון נמצאה נטייה לדווח על SAH נמוך; בקבוצת האמהות בטיפול ראשון ה-aPPR היה 1.58 (רווח בר-סמך של 95%, 0.99-2.54), בקבוצת האמהות בטיפול הממושך aPPR היה 1.86 (רווח בר-סמך של 95%, 1.51-2.28), בקבוצת אמהות לאחר טיפול aPPR היה 1.34 (רווח בר-סמך של 95%, 1.19-1.5), ובקבוצת האמהות עם דיכאון חוזר ה-aPPR היה 1.56. בקרב בנות היתה שכיחות גבוהה יותר של תלונות נפשיות או סומטיות ודיווח על SAH נמוך, ביחס לבנים.
מסקנת החוקרים היתה כי דיכאון אימהי מקושר לשכיחות גבוהה של תלונות בריאותיות יומיות ודיווח על SAH נמוך של ילדים בגיל 11. הקשר החזק ביותר נמצא בקבוצת הילדים לאמהות עם דיכאון מתמשך או חוזר.
מקור: