בספרות קיימים דיווחים על מקרים נדירים של הופעות מחלות אוטואימוניות על רקע תחלואה ב-COVID-19 או חיסון כנגד המחלה. במקרה שמובא בכתב העת BMC Psychiatry מתארים החוקרים בפעם הראשונה מקרה של הופעת פסיכוזה אקוטית חדשה כביטוי לצרבריטיס על רקע זאבת לאחר תחלואה ב-COVID-19 וקבלת חיסון במקביל, באישה תוניסאית בריאה.
עוד בעניין דומה
במקרה מתוארת אישה בת 26 עם רקע משפחתי שכלל אם עם סכיזופרניה וללא רקע פסיכיאטרי או רפואי אישי. האישה אובחנה עם זיהום קל של COVID-19 ארבעה ימים אחרי שקיבלה את מנת החיסון השנייה של החיסון נגד COVID-19 של חברת פייזר.
חודש לאחר קבלת החיסון התייצגה המטופלת בחדר המיון הפסיכיאטרי עם אגיטציה פסיכומוטורית, דיבור לא קוהרנטי ואינסומניה מוחלטת שהתפתחה במהלך חמישה ימים. היא אובחנה תחילה עם הפרעה פסיכוטית קצרה בהתאם לקריטריונים של ה-DSM-5, ולכן טופלה עם ריספרידון במינון של 2 מ״ג ליום.
ביום השביעי לאשפוזה דיווחה המטופלת על הופעה של אסתניה וקשיי בליעה. בבדיקתה היתה המטופלת עם חום, טכיקרדיה וכיבים מרובים באזור הפה. בהערכה נוירולוגית נמצאו חולשה של צד שמאל ודיסארתריה.
בבדיקות המעבדה הודגמו אי ספיקת כליות אקוטית חמורה, חלבון בשתן וערכי CRP גבוהים, לצד פנציטופניה. בבדיקות אימוניות נרשמה נוכחות של נוגדני ANA. בבדיקת MRI של המוח נמצאו סיגנלים היפר-אינטנסיים באונות הפרונטלית והטמפורלית משמאל ובמוחון.
המטופלת אובחנה עם זאבת אדמנתית מערכתית והוחל טיפול נגד המחלה לצד טיפולים אנטי-פסיכוטיים וחל שיפור במצבה.
הקשר הכרונולוגי בין זיהום ב-COVID-19, החיסון וההופעה הראשונה של צרבריטיס על רקע זאבת מעיד בסבירות מאוד גבוהה על קשר סיבתי, אך לא באופן ודאי. לכן, עולה הצעה לנקוט משני זהירות, בהם גם בדיקות סיסטמיות לנוכחות זיהום COVID-19 לפני החיסון במטופלים הנמצאים בסיכון, על מנת להפחית את הסיכון להופעת או החמרת זאבת אדמנתית מערכתית לאחר חיסון נגד COVID-19.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה