לאחרונה פורסמו בכתב העת Autism in Adulthood ממצאיו של מחקר שבו ביקשו להעריך שני מנגנוני הסבר מהתיאוריה הבין-אישית של התאבדות. מטרת החוקרים היתה לבחון שני מנגנוני הסבר מהתיאוריה הבין-אישית של התאבדות: ראשית, שהפרעות קשב וריכוז עלולות להיות קשורות לסיכון גבוה יותר לאובדנות, ושנית, שתכונות היפראקטיביות/אימפולסיביות עלולות לגרום לסיכון נוסף באמצעות הקשר שלהן לאירועים כואבים ופרובוקטיביים, המוצעים כדי ליצור "בסיס" להתאבדות.
עוד בעניין דומה
מבוגרים עם אוטיזם (314 משתתפים) השלימו סקר מקוון הכולל מדדים של השתייכות מסוכלת, נטל נתפס, אירועים כואבים ופרובוקטיביים, יכולת נרכשת להתאבדות ותכונות ADHD.
תוך יצירת אינדקס כולל של ADHD סביר, החוקרים בדקו קשרים בין ADHD סביר, מחשבות אובדניות ונסיונות התאבדות במשך החיים באמצעות המתווכים המקבילים של השתייכות מסוכלת, נטל נתפס, חרדה ודיכאון. בכמה מודלים, לאחר מכן החוקרים בחנו מאפיינים היפראקטיביים, אימפולסיביים וחוסר תשומת לב כגורמים מנבאים של חשיפה לאירועים כואבים ופרובוקטיביים ויכולת התאבדות לאחר מכן, והעריכו האם שני המשתנים הללו, ברצף או בנפרד, תיווכו קשר עם נסיונות התאבדות לכל החיים.
תוצאות המחקר הדגימו כי הפרעת קשב וריכוז היתה קשורה לרעיונות התאבדות בשנה החולפת באמצעות דיכאון ונטל נתפס גדולים יותר, מה שגם תיווך את הקשר שלה ליותר נסיונות התאבדות. מאפיינים היפראקטיביים ואימפולסיביים היו קשורים לחשיפה לאירועים כואבים ופרובוקטיביים ודרך זו יכולת התאבדות נרכשת. שני המאפיינים היו קשורים לנסיונות התאבדות רבים יותר באמצעות שני מתווכים אלה ברצף, ובאמצעות חשיפה לאירועים כואבים ופרובוקטיביים בלבד.
החוקרים הסיקו כי אובדנות אצל אינדיבידואלים עם אוטיזם עם הפרעת קשב וריכוז עשויה להיות קשורה חלקית לנטל הנתפס וליכולת התאבדות נרכשת לאחר חשיפה לאירועים כואבים ופרובוקטיביים. עם זאת, כפי שנצפה בדרך לאובדנות הקשורה לאירועים כואבים ופרובוקטיביים בלבד, סביר להניח שישנם גם מנגנוני הסבר אחרים להשפעה של אירועים טראומטיים על הסיכון להתאבדות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
