במחקר אורך שארך 18-20 שנים, נחקרה האינטראקציה בין שימוש בקנאביס והרואין בקרב אנשים עם הפרעת שימוש באופיואידים. מחקר תוצאות הטיפול האוסטרלי (ATOS) עקב בקפדנות אחרי 615 אנשים עם תלות בהרואין מגיוסם הראשוני בשנים 2001 ו-2002 באמצעות מספר מעקבים, במטרה להבין את הדינמיקה המורכבת בין השימוש בחומרים אלה לאורך זמן.
עוד בעניין דומה
במחקר, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The American Journal of Psychiatry, החוקרים ביקשו לבחון האם שימוש בקנאביס בקרב אנשים עם הפרעת שימוש באופיואידים מוביל לעלייה או ירידה בצריכת אופיואידים אסורה. לצורך כך, הם ניתחו נתונים ממחקר תוצאות הטיפול האוסטרלי, שסיפקו פרספקטיבה ארוכת טווח נדירה על הקשר בין שימוש בקנאביס והרואין.
המחקר בוצע בהתבסס על מחקר תוצאות הטיפול האוסטרלי (ATOS), אשר איתר 615 אנשים עם תלות בהרואין. משתתפים אלה נסקרו מחדש במרווחים של 3, 12, 24 ו-36 חודשים, ושוב ב-11 ו-18-20 שנים לאחר הגיוס הראשוני שלהם. החוקרים השתמשו במדד הטיפול באופיאטים (Opiate Treatment Index) כדי להעריך את השימוש בהרואין וקנאביס בכל אחת מנקודות הזמן הללו.
מתוצאות המחקר עולה כי עלייה בשימוש בקנאביס 24 חודשים לאחר ההתחלה היתה קשורה באופן מובהק לעלייה בשימוש בהרואין לאחר 36 חודשים (הערכה=0.21, שגיאת תקן 0.10).
לעומת זאת, עלייה בשימוש בהרואין לאחר 3 ו-24 חודשים היתה קשורה באופן מובהק לירידה בשימוש בקנאביס לאחר 12 ו-36 חודשים (הערכה=0.27- ו-0.22, שגיאת תקן 0.09 ו-0.08 בהתאמה). עם זאת, קשרים משמעותיים אלה לא נצפו באופן עקבי בכל שאר נקודות הזמן שנמדדו.
החוקרים סיכמו כי למרות שהיו מקרים של קשרים משמעותיים בין שימוש בקנאביס והרואין, ממצאים אלה היו מוגבלים ומגוונים לאורך זמן. לכן, הראיות לא היו חזקות מספיק כדי להצביע על קשר חד-כיווני או דו-כיווני ברור בין שימוש בקנאביס והרואין בקרב אנשים עם הפרעת שימוש באופיואידים בטווח הארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה