במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, החוקרים ניתחו נתונים של מטופלים ממאגר המידע Medicaid בין נובמבר 2022 לספטמבר 2023. הם השוו את שיעורי התמותה בקרב מטופלים צעירים שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות לאלה שקיבלו טיפולים פסיכיאטריים אחרים.
עוד בעניין דומה
החוקרים התמקדו במיוחד במינונים יומיומיים של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני וסיווגו אותן לשתי קבוצות: מינונים של 100 מיליגרם או פחות של כלורפרומאזין (chlorpromazine) ומינונים גבוהים מ-100 מ"ג.
המחקר כלל 2,067,507 מטופלים, מתוכם 1,060,194 גברים (51.3%), בגיל ממוצע של 13.1 שנים. מטופלים אלה קיבלו סך של 21,749,825 מרשמים במהלך תקופת המחקר, כולל 5,415,054 עבור תרופות אנטי פסיכוטיות במינון הנמוך יותר, 2,813,796 עבור מינונים גבוהים יותר ו-13,520,975 עבור תרופות ביקורת - אלפא אגוניסטים (α agonists), אטומוקסטין (atomoxetine), תרופות נוגדות (antidepressants) דיכאון ומייצבי מצב רוח (mood stabilizers).
מתוצאות המחקר עולה כי בעוד מינונים של 100 מ"ג או פחות לא העלו באופן מובהק את הסיכון לתמותה (הפרש השיעורים 3.3, רווח בר סמך 95%, -5.1 עד 11.7 ל-100,000 שנות אדם, יחס סיכון 1.8, רווח בר סמך 95%, 0.89-1.32), מינונים גבוהים מ-100 מ"ג היו קשורים לסיכון מוגבר לתמותה (הפרש השיעורים 22.4, רווח בר סמך 95%, 6.6-38.2, יחס סיכון 1.37, רווח בר סמך 95%, 1.11-1.70), במיוחד ממנת יתר (הפרש השיעורים 8.3, רווח בר סמך 95%, 0-16.6, יחס סיכון 1.57, רווח בר סמך 95%, 1.02-2.42) ופציעות לא מכוונות אחרות (הפרש השיעורים 12.3, רווח בר סמך 95%, 2.4-22.2, יחס סיכון 1.57, רווח בר סמך 95%, 1.12-2.22).
עבור ילדים בגילאי 17-5, לא נרשמה עלייה משמעותית בסיכון, אך מבוגרים צעירים בגילאי 24-18 עמדו בפני סיכון גבוה יותר באופן ניכר (הפרש השיעורים 127.5, רווח בר סמך 95%, 44.8-210.2, יחס סיכון 1.68, רווח בר סמך 95%, 1.23-2.29) עבור מינונים מעל 100 מ"ג.
החוקרים סיכמו כי טיפולים אנטי-פסיכוטיים במינונים של 100 מ"ג או פחות, או לילדים בגילאי 17-5, אינם קשורים לסיכון מוגבר לתמותה. עם זאת, עבור מבוגרים צעירים בגילאי 24-18 ומינונים העולים על 100 מ"ג, חלה עלייה מובהקת בסיכון לתמותה (עם 127.5 מקרי מוות נוספים לכל 100,000 שנות אדם), תוך שימת דגש על הצורך במינון זהיר בחולים צעירים.
מקור: