מטרת המחקר היתה לבחון את המתאם האורכי בין סימנים של עקה נוירו-התנהגותית ביילוד, עקה חינוכית של האם ומספר מדדים של התפתחות שפתית בתינוקות.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 202 זוגות של אם ויילוד (104 בנות). החוקרים מדדו סימני עקה ביילודים במהלך שהותם בבית החולים ולפחות 24 שעות לאחר הלידה, באמצעות מדד Neonatal Intensive Care Unit Network Neurobehavioral Scale. בגיל שבעה חודשים העריכו עקה הורית (לפי קטגוריות כשירות, קישוריות ומגבלה בתפקיד) באמצעות Parental Stress Index.
בגיל 18 חודשים האימהות מילאו שאלוני התפתחות תקשורתית אשר מודדים יכולת ביצוע תנועות הבעה של התינוק, אוצר מילים מבוטא ואוצר מילים נתפס. מידול אורכי בוצע על מנת להעריך את הקשר בין סימני עקה של היילוד, עקה הורית והקניית שפה בתינוקות.
החוקרים פיתחו מודל עבור כל אחד מהתוצאים השפתיים. מין הילד, משקל בלידה והכנסה משפחתית נכללו כמשתנים בלתי תלויים.
תוצאות המחקר הדגימו כי תינוקות שהדגימו יותר סימני עקה נוירו-התנהגותיות בלידה פיתחו הרבה פחות הבעות חברתיות-תקשורתיות עד גיל 18 חודשים. מבין התינוקות שאמותיהם דיווחו על רמות נמוכות של עקה הורית במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, הופעת סימני עקה לאחר הלידה נמצאו במתאם שלילי עם גודל אוצר המילים הנתפס בגיל 18 חודשים.
הופעת סימני עקה לאחר הלידה ועקה הורית לא נמצאו קשורים באופן מובהק לגודל אוצר המילים המבוטא בגיל 18 חודשים.
מסקנת החוקרים היתה כי ישנו מתאם שלילי בין סימני עקה של היילוד לבין התפתחות תנועות הבעה בגיל הינקות. יתרה מזאת, ממצאי המחקר מציעים כי עקה של הורה ועקה של התינוק לאחר הלידה משתתפים בניבוי אוצר מילים נתפס של התינוקות.
הממצאים מדגימים כי חלק מהיילודים המבטאים עקה נוירו-התנהגותית נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מקשיים בהקניית שפה. ייתכן שתינוקות אלה ירוויחו מתמיכה נוספת בזמן הינקות.
מקור: