לאחרונה פורסמו בכתב העת The American Journal of Psychiatry ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות הפרו-חברתיות והאנטקטוגניות של קטמין.
עוד בעניין דומה
הנאה ממצבים חברתיים הוערכה במדגם של משתתפים עם דיכאון עמיד לטיפול ממחקרים בעלי הקצאה אקראית, כפולי סמיות, מבוקרי אינבו, תוך שימוש בארבעה פריטים של סולם ההנאה Snaith -Hamiltonי(Snaith-Hamilton Pleasure Scale - SHAPS) בחמש נקודות זמן במהלך שבוע אחד לאחר טיפול עם קטמין (0.5 מ"ג/ק"ג תוך ורידי) או אינבו.
תוצא הסיום העיקרי היה דיווח עצמי של הנאה לאחר עירוי הקשורה לארבעת הפריטים של SHAPS הנוגעים למצבים חברתיים, כולל הפריט על עזרה לזולת, בין קבוצות הקטמין והאינבו.
במחקר שהתבצע על חולדות, ההשפעה של קטמין על התנהגות מסייעת הוערכה באמצעות משימת סלידה מנזק. תוצא הסיום העיקרי היה הפחתה בשיעור התגובה ביחס לנקודת ההתחלה, מה שהצביע על נכונותן של חולדות לוותר על קבלת סוכרוז כדי לסייע בהגנה על בן הזוג שלהן לכלוב מפני התחשמלות.
תוצאות המחקר הדגימו שביחס לאינבו, קטמין העלה דירוגים של תחושת הנאה משהות עם משפחה או חברים קרובים, לראות פנים מחייכות של אנשים אחרים, לעזור לאחרים ולקבל שבחים, במשך שבוע אחד לאחר הטיפול.
במחקר החולדות, במהלך משימת סלידה מנזקים, חולדות שטופלו עם קטמין שמרו על שיעורי תגובה נמוכים יותר ביחס להתחלה במידה רבה יותר ממה שנצפה בחולדות שטופלו עם חומרים אחרים במשך שישה ימים לאחר הטיפול וחוו פחות זעזועים בסך הכל.
החוקרים הסיקו כי בחולים עם דיכאון עמיד לטיפול, טיפול עם קטמין היה קשור להנאה מוגברת ממצבים חברתיים, כגון תחושת הנאה מעזרה לזולת. חולדות שטופלו עם קטמין נטו יותר להגן על בן זוגן לכלוב מפני נזק, במחיר של השגת סוכרוז. ממצאים אלה מצביעים על כך שלקטמין יש השפעות אנטקטוגניות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה