לאחרונה פורסמו בכתב העת The American Journal of Psychiatry ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך האם שימוש מופחת בקנאביס קשור לשיפור בבעיות הקשורות לקנאביס ובתוצאים תפקודיים, ואם כן, מהו אחוז ההפחתה הנקשר לשיפור.
עוד בעניין דומה
החוקרים ריכזו נתונים משבעה מחקרים שעסקו בטיפול בהפרעות שימוש בקנאביס שנערכו בארה"ב (920 משתתפים; גילאי 13 ומעלה; גיל ממוצע, 25 שנים; 30% נשים, 27% שחורות, 11% היספנים/לטינים). מדדי התוצא כללו את סולם בעיות המריחואנה המדווחות על ידי מטופלים (Marijuana Problems Scale - MPS), סולם איכות החיים הקשורה לבריאות (Health-Related Quality of Life scale - HRQOL), אינדקס איכות השינה של פיטסבורג וסולם קליני וגלובלי של חומרה ושיפור (CGI-S ו-CGI) CGI-I).
משוואות אומדן כלליות בדקו את הקשר בין שינויים בשימוש בקנאביס במשך ארבעה שבועות לבין שיפור בתוצאים התפקודיים. מודלים של סיווג ורגרסיה (Classification and regression tree - CART) פותחו כדי לקבוע אילו הפחתות בשימוש בקנאביס יכולות לשמש כקלסיפיקציה לשיפור.
תוצאות המחקר הדגימו שירידה בכמות ובתדירות השימוש בקנאביס היו קשורות באופן מובהק לשיפור בחומרת ה-MPS ובציונים הכוללים וכן לשיפור ב-CGI-I ובאיכות השינה, אך לא לשיפור ב-HRQOL.
מודלים של CART הציגו את הביצועים הטובים ביותר עבור ציוני CGI-I (72%-75% סיווג נכון), בעוד שמדדים אחרים של תוצא לא הניבו ביצועים טובים (40%-62% סיווג נכון). מודלים של CART הראו שיפור ב-CGI ב-74% הפחתה בכמויות השימוש והפחתה של 47% בימי השימוש.
החוקרים הסיקו כי הפחתה בשימוש בקנאביס (כ-50% הפחתה בימי השימוש ו-75% הפחתה בכמויות השימוש) היו קשורות לשיפור שהוערך על ידי רופא, מה שמצביע על כך שהפחתת השימוש בקנאביס עשויה להניב תועלת בקרב אנשים עם הפרעת שימוש בקנאביס.
ממצאי המחקר מחלצים מדד מבוסס-נתונים כדי ליידע מחקרים עתידיים, רופאים, מטופלים והמלצות מדיניות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
